#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הקשה אביי לרב יוסף דאמר דבשר צלי צריך ב' סעודות ממנו, משום שהפרסיים אוכלים בלא פת ?	"דאינם רובא דעלמא, ובגדי עשירים רק לעשירים, אבל עניים בשיעור עצמם.<p></p><p dir=""rtl"">ואין לומר דבכ""מ לחומרא, דאדרבה רשב""א אזיל לקולא, דזקן וחולה כדי מזונו, ורעבתן בב' סעודות.</p>"	<br/>עירובין דף ל		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה שיעור ב' סעודות לעירוב לרעבתן וזקן וחולה, ומה שיעור פתח להוצאת המת לטהר שאר פתחים ומ&quot;ט, ואיזה אופן יוצא מן הכלל ?	רעבתן ב' סעודות, זקן וחולה כדי מזונו.</p><p dir='rtl'>להוצאת מת גדול לפי מה שהוא, ומשום שא&quot;א להוציאו בלא&quot;ה.</p><p dir='rtl'>אכן כשיש פתחים קטנים מאד ואחד ארבעה, אמרינן דודאי מרווח אותו, והשאר טהורים.	<br/>עירובין דף ל		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע לא יקשה ממתני' דהנודר מן המזון אסור בכל חוץ ממים ומלח, לרב ושמואל דאין מברכים מזונות אלא על ה' מינים, ועל ריו&quot;ח דאמר על אכילת פירות גינוסר שבועתא דלא טעים זיונא ?	על רב ושמואל, דמתני' לא איירי באוסר מזון אלא את כל הזן, ובזה הכל בכלל.</p><p dir='rtl'>ועל ריו&quot;ח אמרו דהשבועה דלא טעים מזונא. [ומתני' בכל הזן כנ&quot;ל].	<br/>עירובין דף ל		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האומר שבועה שלא אוכל ככר זו, או ככר זו עלי, או ככר זו הקדש, האם מערבים לו בה ומדוע ?	"שלא אוכל - מערבין, דחזיא לאחריני, והו""ל כיין לנזיר.<p></p><p dir=""rtl"">הקדש - אין מערבים, דנאסרה בכל הנאות לכל, ולא חזיא.</p><p dir=""rtl"">עלי - רב הונא אמר דמערבין, וב""פ ברש""י אי משום דאי""ז עיקר הנאה ואינה בכלל האיסור, או משום דעירוב לדבר מצווה ומצוות לאו להנות ניתנו. ואסקינן דפלוגתא דתנאי היא אי מערבין כה""ג. [וכן איכא תרי תנאי אליבא דר""א בזה].</p>"	<br/>עירובין דף ל		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מערבים לנזיר ביין ולישראל בתרומה ומ""ש?"	ישראל בתרומה לת&quot;ק מערבים, לסומכוס לא.</p><p dir='rtl'>נזיר ביין מודה סומכוס דמהני, <b>ורק לב&quot;ש ל&quot;מ.</b></p><p dir='rtl'>והחילוק לסומכוס דנזיר ביין אפשר בשאלה, משא&quot;כ תרומה דהדרא לטיבלא.</p><p dir='rtl'>ומה דלא יוכל להפריש עליה, לס&quot;ד דאיירי כשיש שיעור מצומצם, וממקו&quot;א לא נחשדו חברים להפריש שלא מן המוקף. ומקשינן דמאי פסקת, ומסקינן דס&quot;ל דגזרו על השבות בין השמשות.	<br/>עירובין דף ל		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהי דעת ב&quot;ש בעירובי תחומין, ומהו עירב בשחורים לא יצא בלבנים ?	פליגי תנאי אליבא דב&quot;ש, אי ל&quot;מ כלל עד שיוליך כל כלי תשמישו, או דמהני בסתמא, ורק ביין לנזיר אמרו דל&quot;מ.</p><p dir='rtl'>ועירב בשחורים והוצרך לבגדים לבנים לב&quot;ש לא מהני עירובו אף לצאת בשחורים, דהתגלה דאי&quot;ז כלי תשמישו.	<br/>עירובין דף ל		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אלו ג' דברים אמרו לשער לפי מה שהוא אדם ? וכמאן אתיא ? והאם פליגא על רשב&quot;א דמשערים לרעבתן בכדי ב' סעודות דעלמא ?	א. קמיצה. ב. חפינת קטורת. ג. ב' סעודות עירוב.</p><p dir='rtl'>ואתיא כסומכוס דאין מערבים לישראל בתרומה.</p><p dir='rtl'>וא&quot;ש כרשב&quot;א, ואמרו לשער לפי מה שהוא בזקן וחולה, אך רעבתן בטלה דעתו אצל כל אדם.	<br/>עירובין דף ל		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אלו ב' קולות נאמרו בבית הפרס ומדוע, ואיזו נפק&quot;מ לעניין הנחת עירוב יש מכך ?	א. מנפח והולך, דעצם גדולה תתגלה, וקטנה תפרח.</p><p dir='rtl'>ב. בית הפרס שנידש טהור, דודאי לא נשארה עצם כשעורה שלמה.</p><p dir='rtl'>ונפק&quot;מ דמערבים לכהן בבית הפרס.	<br/>עירובין דף ל		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה טעם מחלוקת התנאים האם מערבים <span style=""font-weight:600; text-decoration: underline;"">לכהן</span> בבית הקברות ?"	"האם אוהל זרוק שמיה אוהל, ויכול לילך על ידו שם או לא.<p></p><p dir=""rtl"">[והיינו בשידה תיבה ומגדל המחזיקים ארבעים סאה, דאל""כ כלי הם ומק""ט ואינו חוצץ].</p>"	<br/>עירובין דף ל		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לב&quot;ש בעירוב ביין לנזיר ? ובעירוב במזון ביוה&quot;כ דלא חזי אלא לקטן ? ומ&quot;ש ?	"ביין לנזיר ל""מ.<br>ביוה""כ מהני, ומשום דהו""ל סעודה הראוייה מבעוד יום."	עירובין דף ל		
